Invitation To Sit Down | 2024
Invitation to Sit Down
Maayan Cohen
When one thing is created, another thing takes place at the same moment, in the same breath.
Welcome to the exhibition,
You are invited to sit down.
Dan Dan Bashi’s paintings begin as an act of creation, with no expectations. By defining a horizon line, a landscape with an empty sky appears, the ground is yellow and earthy. Above the resting earth, abstract painterly movements bear high density energy. Different events take place on different layers. Nameless shapes, powerful yet sometimes weightless, burst out, pour out, and become engraved on the surface. In their interrelationships each shape defines and characterizes the other, based on their They seem to be naming each other, on the verge of violence. The painting’s primordial landscape is revealed to be charged since its very inception.
With the painting’s timeline exposed in all its layers, it avoids becoming a solo performance based on a single value. There are two versions for each layer, revealing the range of the painterly choice with its flexibility and tension. Each step in turn decides the fate of the painting, its forms interdependent like the limbs of a body. Each change, even the very slightest, changes the gravitation, the mood, the dance. With each gaze participating in the dance, the dance becomes something other.
Alongside the painting there is a video depicting a continuous drawing action edited in a changing rhythm. The drawing was made with a brush dipped in water painting on a sensitive surface enabling rapid evaporation of the stains – their disappearance. The amount of water placed on the surface impacts the darkness of the stain and the duration of its presence on the surface. The drawing becomes an action of timing, with the images free to celebrate their transience. The attention is on the impression allowing the observer to appreciate the process rather than the focusing on a final product. With the camera following the actions of caressing, pressing, revolving, spraying, the video invites the gaze to trace the brush and the drawing hand, with their lively, improvised movement. Full attention is paid to the dancer in the background at any given moment, liberated in the following moment.
Between painting and drawing, the boulder is present. It is lifted from the desert, and perhaps it may be that Kibbutz Ketura, where Dan Dan lives and works, seems to have arisen from around this rock and many other similar boulders. The boulder was extracted from its domestic environs and placed in a different background to find its place here. A piece of mountain which underwent changes in form and texture in its lifetime in the wake of change, bears old traces on which new traces are to be added, layers of memories. The boulder in the space of the exhibition reveals a more material, raw, and continuous dimension of change.
When one thing is created, another thing takes place at the same moment - and the things change together.
Thank you for coming.
הזמנה לשבת
מעיין כהן
כשנוצר דבר אחד, קורה גם דבר אחר. באותה הנשימה.
ברוכים הבאים לתערוכה.
אתם מוזמנים לשבת.
הציור של דן דן מתחיל כמעשה בריאה, נטול ציפיות. בהגדרת קו האופק קם נוף, ושמיים ריקים. הקרקע צהובה ואדמתית. על גבי האדמה הנחה מתחוללות תנועות ציוריות מופשטות, בעלות דחיסות אנרגטית גבוהה. אירועים שונים בשכבות שונות. צורות ללא שם, בעלות כוח ולעתים נטולות משקל, מתפרצות, נושבות, נשפכות ונחרטות. ביחסיהן זו עם זו הן מגדירות ומאפיינות אחת את האחרת, על בסיס שונותן. כמו מעניקות זו לזו שם, על סף האלימות. הנוף הראשיתי בציור נחשף כטעון משנדמה בתחילה.
כשציר הזמן של הציור פרוס לפנים, על שכבותיו, הציור נמצא מנוע מלהתנקז למופע יחיד, חד-ערכי. בהצגת שני ניסוחים ויותר לכל שכבה, מתגלה מנעד הבחירה הציורית, מנעד הגמישות והמתיחה. כל צעד שנעשה מכריע בתורו את גורלו של הציור. הצורות תלויות זו בזו, כמו איברים בגוף. כל שינוי, ולו הקל שבקלים, משנה את הגרביטציה, את מצב הרוח, את הריקוד. עם כל מבט המשתתף בריקוד, הריקוד נהפך לאחר.
לצד הציור מופיע וידאו ערוך בקצב משתנה, ובו פעולה רישומית המשכית. זו נעשית במכחול טבול במים, על גבי לוח רגיש המאפשר התאדות מהירה של הכתמים – את היעלמותם. כמות המים המונחת משפיעה על כהות הכתם ועל משך נוכחותו על גבי המצע. הרישום נהפך לפעולה של תזמון, והדימויים הנוצרים כמו חופשיים לחגוג את ארעיותם. תשומת הלב של הרושם ושל המתבונן/ת בפעולתו מתפנה מהמיקוד בחתירה אל תוצר סופי מוגמר. בליטוף, בלחיצה, בסיבוב ובהשפרצה, הווידאו מזמין את המבט לעקוב אחר המכחול והיד הרושמת, בתנועתם החיה והמאולתרת. הקשב נתון במלואו למתחולל ברגע, משוחרר עם בוא הרגע שלאחר מכן.
ובין ציור לרישום, הסלע נוכח. הוא הורם מהמדבר, וייתכן כי קיבוץ קטורה, שבו דן דן גר ויוצר, קם כמו מסביב לסלע זה ועוד רבים שכמותו. הסלע נשלף מהסביבה הביתית ומונח בשנית ברקע אחר, הנה הוא מוצא את מקומו כאן. חתיכה מהַר שעברה במהלך חייה שינויים בצורתה ובמרקמיה, נושאת על גופה עקבות אירועים שעליהם יתווספו עקבות חדשים. שכבות של זיכרונות. הסלע במרחב התערוכה חושף מידה חומרית, גולמית וממושכת יותר של שינוי.
כשנוצר דבר אחד, קורה גם דבר אחר. והדברים משתנים יחד.
תודה שבאתם/ן.